חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

רשות הפיתוח - מחוז ת"א נ' רבאעה

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42435-05-12
13.5.2013
בפני :
כרמלה האפט

- נגד -
:
רשות הפיתוח - מחוז ת"א
:
ג'מיל רבאעה
החלטה

החלטה

בפני בקשה להתיר למבקש לפצל סעדים כך שהמבקשת אשר הגישה כנגד המשיב תביעת פינוי בסדר דין מקוצר, תוכל בעתיד להגיש כנגד המשיב תביעה כספית הנובעת מאותה עילת תביעה.

רקע

המבקשת היא נציגתה החוקית של מדינת ישראל ורשות הפיתוח מכוח חוק מנהל מקרקעי ישראל התש"ך – 1960.

רשות הפיתוח היא הבעלים הרשום של נכס הידוע כגוש 7054 חלקה 11 בתל אביב – יפו (להלן: "הנכס") המהווה חלק מ"מתחם נס לגויים" בתל אביב.

המשיב הוא אדם פרטי המתגורר בנכס עם אשתו ו-3 ילדיה הקטינים.

טוענת המבקשת כי הנכס מוגדר כ"מקרקעי ציבור" וכי המשיב מחזיק בו בניגוד לדין, שפלש אליו, מבלי לקבל את רשותה. על כן הגישה כנגדו תביעה בסדר דין מקוצר, לפינוי מהנכס.

מנגד טוען המשיב בבקשת רשות להגן, כי הוא ואביו הם המחזיקים הבלעדיים בנכס מזה כ-26 שנים, וזאת בידיעת המבקשת, אשר נציגיה נכחו במתחם שנים רבות, ומעולם לא פנו אליו בבקשה לפינוי. בנוסף טוען המשיב כי עד שנת 2003 שימש הנכס כאורווה ומחסן, וכי בשנת 2003 השקיע בו משאבים רבים על מנת להכשירו למגורים. לטענתו לאחר השיפוץ ומזה כ-8 שנים הוא מתגורר בנכס יחד עם אשתו ו-3 ילדיה הקטינים.

בנסיבות אלה טוען המשיב כי הינו בר רשות מכללא להחזיק בנכס, וכי לאור השקעותיו הרבות להכשרתו למגורים – רשות זו הינה בלתי הדירה.

עוד טוען המשיב כי מתחם נס לגויים מקיף כ-55 דונם, עליהם מתגוררים מאות דיירים מוגנים וברי רשות, וכי הוא מיועד להריסה במסגרת פרויקט "פינוי-בינוי". לטענתו, מטרת המבקשת בהגשת התביעה הינה פינויו מן הנכס ללא פיצוי.

להשלמת התמונה יצוין כי בין הצדדים התנהל בעבר הליך 35978-10-11 במסגרתו נתבקשה בקשה למתן צו לסילוק ידו של המשיב ולפינוי מקרקעי ציבור (להלן: "ההליך הקודם"). בקשה זו נמחקה בהסכמת הצדדים ולאחריה הוגשה התביעה שבפניי.

טענות הצדדים בבקשה

טוענת המבקשת כי בנוסף לבקשה לסילוק המשיב מהנכס, זכאית היא לסעדים כספיים מאת המשיב, ביניהם, תשלום דמי שימוש ראויים בגין התקופה בה החזיק בנכס. בעניין זה טוענת היא כי במועד הגשת התביעה שבפניי, טרם התגבשו נזקיה.

עוד טוענת המבקשת כי התביעה שבפניי איננה כוללת סעדים כספיים היות שהוגשה בסדר דין מקוצר.

בתגובה טוען המשיב כי הבקשה שבפניי כמו גם כתב התביעה כולו, הוגשו בחוסר תום לב לאור ההסכמות בין הצדדים וסיומו של ההליך הקודם. לשיטתו, על המבקשת לשלם לו פיצוי בגין פינוי הנכס ואין לה עילה לקבלת תשלום דמי שימוש ראויים.

המשיב מוסיף וטוען כי המבקשת לא הצביעה על טעם לגיטימי לפיו יש להתיר לה פיצול סעדים.

דיון

בקשה לפיצול סעדים נסמכת על תקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 הקובעות כדלקמן:

"44.       (א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה;
אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט. (ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>